וזהו הספר הנבחר, רב מכר בקטגוריית ספרות ילדים לשנת 1959 (ברצינות!) - Stop it, Moppit. ספר המתאר את עלילותיו של הארנבון החביב Moppit.
ובכן, שעת ההתעללות הגיעה. הוצאתי צבעים ומכחולים וזרמתי בלי לחשוב יותר מדי. זאת התוצאה:
השתמשתי בעיניים זזות מפלסטיק ואת השבלונה של הפרח חתכתי מקרטון שמצאתי בסופר. באישור הקופאית, אימצתי את הקרטון ושמחתי למצוא לו שימוש.
עברתי לעמוד הבא בספר וגיליתי שיש בו קרע. ואיך מתקנים קרעים בספר? נכון - בעזרת נייר דבק. ניצלתי את הקרעים לטובת עיצוב הדף. צבעתי רצועות מסקינגטייפ והדבקתי לאורך הדף. השתמשתי פה גם בתמונה שהעברתי לדף בסדנא של חגית וגם במגזרות נייר פשוטות, פרח מחוט ברזל ועוד.
אני מאוהבת בסגנון הזה בזכות מיגוון החומרים וחופש היצירה. אין חוקים, אין סקיצות והכל בר תיקון. שמחה ש"העזתי" וניסיתי.בסיכום היצירה הזו, אפשר לומר שאני מזדהה לחלוטין עם גיבור הספר Moppit, הארנבון החביב, כפי שמסופר בדף האחרון של הספר:
"He's not a whiz,
But what he wanted most is his!" (Geraldine Ross)
