יום שני, 12 באפריל 2010

אומנות שימושית באמת

ערב יום השואה, הקפצתי את בן זוגי לנתב"ג והוא טס לעינייניו. בדרך חזרה הביתה, חלף במחשבותי חוק מרפי הידוע, שאומר שכל פעם שהבעל במילואים או בחו"ל, כל מה שיכול להתקלקל, מתקלקל. הדחקתי ומיד הגברתי את הרדיו והתרכזתי בצלילים הנוגים שבקעו ממנו לרגל יום השואה. החניתי את האוטו וטיפסתי במעלה המדרגות הביתה כשאת פני קיבלה בכורתי (13) ואמרה:
"אמא, יש לי בעיה".
נו, מרפי לא דילג גם הפעם חשבתי, והתפניתי לשמוע מה קרה. למראית עין, בעיה פשוטה, הילדה צריכה חולצת בי"ס לבנה לטקס מחר בבוקר. (בתור פולניה כמעט מכל כיוון אפשרי, תאלצו לדעת שלמרות שאמרתי לה לקנות חולצת בי"ס לבנה כמה פעמים במהלך השנה, היא התעקשה שאין צורך. מתי הילדים האלה יפנימו שאמהות תמיד צודקות???). אז המצב הוא שבערב יום השואה, כל החנויות כבר סגורות וחייבים חולצה לבנה למחר. הבכורה התקשרה לכל החברות ולא הצליחה לגייס חולצה. בנסיון נואש הצעתי חולצה לבנה חלקה, אבל הנסיון נהדף בהינף יד. טוב, הגיע הזמן לנשק יום הדין חשבתי...

מה עושים? יוצרים!

נזכרתי בסדנת העברת תמונה שעשיתי בזמנו אצל חגית. זכרתי שהיה משהו שקשור בהעברת תמונה לבדים. בדוחק השעה, התבלבלו לי כל טכניקות ההעברה ולכן התקשרתי למאסטרית חגית כדי לקבל תמיכה טכנית בזמן אמת. המאסטרית המליצה ללכת על העברת תמונה משקף במדפסת הזרקת דיו (תודות שלוחות...).
יצאנו לרחבי האינטרנט (שאף פעם לא סגור, גם לא בערב יום השואה) והורדנו תמונה של סמל ביה"ס. הפכנו אותו לתמונת ראי כדי שהכיתוב יצא בכיוון הנכון
עוררנו את מדפסת הזרקת הדיו המאובקת מתרדמת עמוקה. כמובן שהמדפסת לא עבדה ושמחסניות הדיו היו ריקות ושהשקף נתקע ושהתעצבנו (לא קיללנו, מה פתאום!) אבל לא אמרנו נואש. בהתמדה ונחישות הצלחנו להדפיס את סמל ביה"ס על שקף, ומשם הועבר הסמל בחיל ורעדה לגופיית פלנל לבנה שנמשתה מנבכי הארון ולא ראתה אור יום זה זמן רב.
והנה התוצאה לפניכם
בשביל הפרוטוקול יצויין שהילדה היתה מרוצה עד הגג ואני עד קצה הארובה אפילו!
מה יותר שימושי מזה, מה? ...ושאלו יהיו הצרות שלנו(:

18 תגובות:

  1. איזה מעולה את שחשבת על זה, ואיזה כיף שזה עבד!!! ואת יודעת, כשדיברתי איתך תהיתי אם את עובדת על זה לבד, או עם הבת שלך, אז משמח לדעת שגם היא השתתפה, ושכולם מרוצים. תמיד כשקוראים ראיונות עם יוצרות, הן מספרות שהיצירתיות היא השפעה של האמא היצירתית שלהן, אז הנה, לבת שלך כבר יש סיפור אחד לספר! :-))))

    השבמחק
  2. עושה רושם שאת אדם להיות לצידו ברגעי משבר, שאפו על האילתור! אגב, אצלנו אין בעיה של חולצת בי"ס בלבן היות ונהוג במחוזותינו ללבוש לבן בימי שישי אז ביום שישי האחרון כיבסתי את החולצות הלבנות שלהם כדי שתהיינה נקיות ויבשות להיום ואז גיא מגיע אתמול בערב ומודיע שהוא צריך חולצה שחורה. סליחה?? מסתבר שההרכב המוסיקלי אמור ללבוש שחור, מיותר לציין שהשחורה היתה בכביסה?...
    ילדים...
    :-)

    השבמחק
  3. איזה אלתור ואיזה תושייה !
    ואיזה תוצאה מושלמת !
    כל הכבוד לך :-)

    השבמחק
  4. כשהיצירתיות חוגגת..........לא צריך כלום יותר
    שאפו על האלתור

    השבמחק
  5. מורידה את הכובע ליצירתיות אמיתית! אני את הלקח למדתי....
    הילדה שנה הבאה ב-א' ואני הולכת לקנות חולצה לבנה.....

    תודה:)

    השבמחק
  6. כל הכבוד!
    כשמיה אמרה שהיא צריכה חולצה לבנה (וכמובן שהיא בכביסה) היא פשוט לקחה סווטשירט לבן- מזל שלא היה חם אתמול!
    ביום העצמאות עד מדליקה משואה לכל האמהות שנתקעות ברגעי משבר ומצליחות לאלתר (ועוד לשמח את הילדים)!!!

    השבמחק
  7. ענק! איזה שימוש מקורי בטכניקה, את פשוט גדולה!
    :-)

    השבמחק
  8. הגדולה האמיתית זה שזכרת לשלוף את הטכניקה בברגע הנכון.
    ובכלל אני תמיד טוענת שחשיבה יצירתית זו הדרך להסתדר בחיים.

    השבמחק
  9. כל הכבוד על האילתור!!!
    בפעם הבאה שמרפי ייקוש (ככה אומרים?) על דלתי אני ישר מתקשרת אלייך!!!

    השבמחק
  10. אולי ינקוש? טוב, לא יודעת... חחח...

    השבמחק
  11. כל הכבוד על כך שהצלחת לגבור על "מרפי" הנורא
    ואפילו הגעת לארובה :o))!!
    ולילדים לוקח ש נ י ם להפנים שאמא תמיד צודקת !

    השבמחק
  12. דפי, וואו, איזו תושייה. איפהשהו אנחנו צריכות להגיד תודה למרפי הזה שגורם ליצירתיות שלנו לפרוץ דלתות ולהגיע לתוצאות שלא חלמנו עליהם.

    כל הכבוד :)

    השבמחק
  13. כל הכבוד דפי אני בעד להביס את מרפי מתי שרק אפשר. אצלנו הגדולה הגתה את הרעיון (הגאוני) של להדפיס סימלי בית ספר על מדבקה שקופה כדי שאפשר יהיה לשים את זה על כל חולצה ואחר כך להוריד?בנתיים לא נוצל. מה שמנוצל עד תום זה "אמא החולצה בכביסה ואני חייבת אותה למחר..." למותר לציין שאני עומדת לכבס חולצה אחת תולה וקמה בבוקר כדי שאם חס וחלילה לא התיבש יוכנס למיבש? זה למה אני בעד לסדר את מרפי.

    השבמחק
  14. כל הכבוד!!
    בהחלט אומנות שימושית :)

    השבמחק
  15. כל הכבוד על התושיה! איזה כיף שיש אמא עם כאלה רעיונות מבריקים. באמת רעיון מעולה.

    איזה נחמד שיש אמא יצירתית כזו שיכולה להציל את המצב.
    מרפי - הובסת!

    השבמחק
  16. מלכה!
    איזה תותחית.. אין על אמא "יוצרת"!

    השבמחק
  17. אז ברגעי משבר אני אדע למי להתקשר...
    איזה כיף שהצלחת ליישם את הטכניקה - שאפו

    השבמחק
  18. סחתיין על האלתור! בטוחה שהבת שלך היתה מאוד גאה בך :-)

    השבמחק