הנני כאן

כן כן, אתם רואים טוב, פוסט יצירה חדש בבלוג. באמת שהגיע הזמן.

כמו שהפציע החורף, הערתי את הצמרים והמסרגות משינת הקיץ שלהם. אחרי איוורור קל ובתור סיפתח, סרגתי זוג ינשופים שבחרו להתמקם על עץ הקלמנטינות בחצר

יפים נכון? אז הם לא רק יפים, הם גם שימושיים לחורף כי למעשה הם זוג מחממי ידיים

 לאחר מאמצים הצלחתי איכשהו לצלם את עצמי ביד אחת, הומאז' לסרט כף "ידי" השמלאית(:

בשבוע שעבר, תחת מתקפת טילים פתאומית על איזור ת"א, התכנסנו לסדנת ארנבי טילדה אינטימית אצל יעלי הקיפודה. ארנבים כולם מכירים וטילדה היא חברה נורווגית בתחום של עיצוב בובות נאיביות, טקסטיל ושות'. אישית, כשמזכירים את השם טילדה, זו התמונה שקופצת לי לראש: 

מעולם לא תפרתי בובה (חוץ מכמה בובות לבד בתפירת יד) ואני חייבת לציין שהשד וגם לא הארנב היו נוראיים כל כך. יצאה לי ארנבית מתוקה וחגיגית

בעוד הארנבית יושבת לה לתומה תחת העץ, הופיע משום מקום (או במילים אחרות מכונת התפירה שלי) ארנב חתיך בסרבל גברי הורס. תפסתי אותו בפוזה של דוגמן מהסוג שאפשר לראות בהגדלת-על לאורך נתיבי איילון

  תקריב על האפליקציה (מילה פופולרית מתחום אחר בימינו...)

 מייד נוצרה כימיה בין השניים והם התיישבו לתמונה זוגית רומנטית

 מי יודע, אולי נזכה לארנבונים קטנים בקרוב. מבטיחה לעדכן.

שיהיו לנו ימים ולילות שקטים ולהתראות ביצירות,
דפי.