על קצה המסרגה

מזל שיש ימי הולדת ויש לי סיבה להכין מתנות ומה יותר כיף וטבעי מלעבוד עם צמר בחורף.
המתנה הראשונה הוכנה לכבוד מסיבת יום ההולדת של רוני שלי, או בשמה המלא  - רוני העובדת המצטיינת שלי (: שהוגדרה כיומולדת ורודה. הכל במסיבה הזאת היה ורוד - מבגדי האורחות, לק הציפורניים, הכיבוד והשתיה ועד הדקורציה. סרגתי לרוני נעלי בית (ואמא שלי היתה אומרת - אנפילאות), כמובן על טהרת הורוד עם נגיעות באפור. הוראות הסריגה לנעליים לקוחות מכאן. וככה הן נראות בדיגמון עצמי

 

ללא מילוי הן נראות קצת מצחיק. משהו שמיני מאוס היתה כנראה נועלת

 

המסיבה הבאה (כן, כן, כאלו הם החיים שלי, כל היום מסיבות) היתה של רחלי האחת והיחידה. ידעתי שאני רוצה להכין לה את הגירסא הסרוגה של השל שתפרתי לאורית לפני שנתיים. בחרתי בצבע סגול עתיק שמאוד מתחבר לרחלי וסרגתי שרוולון כזה

 

 שיכול לשמש גם כצעיף בעת הצורך

כאן לא סרגתי לפי הוראות כתובות אלא תכננתי בראש ופשוט זרמתי.
ככה השרוולון נראה שניה לפני שנכנס לאריזה, עם כרטיס שהוכן עם פאנץ' השוליים העגול החדש והגאוני של מרתה סטיוארט.

עוד המון מוצרים חדשים שהגיעו יחד עם הפאנץ' אפשר לראות כאן.

ולקינוח (תרתי משמע) הכנתי בשישי בערב קאפקייקס וניל (בתוספת שוקולד צ'יפס שלא היו במתכון המקורי) לפי מתכון של הילה קריב מהספר "ביסים". כלי הקרמיקה של יעל קיפודים התאים לי בול להגיש אותו בחגיגיות לילד אחד מאושר

 

להתראות ביצירות,

דפי.