feels like heaven

דיווח ראשון מהערוכת ה-CHA הראשונה שלי...

הגענו אתמול אחרי טיסה מתישה מישראל. עוד בארץ הייתי בטוחה שנגיע גמורים מעייפות ונלך ישר לנוח למרות שהתערוכה כבר החלה. אני מעולה בדחיית סיפוקים ואצליח להתאפק וללכת לתערוכה רק למחרת. אבל המציאות היתה שונה הפעם וההתרגשות לקראת התערוכה לא נתנה לי מנוח. הגענו מהטיסה, התרעננו ושמנו פעמינו לעבר התערוכה. ככל שהתקרבנו, מפלס ההתרגשות עלה וכשהגענו למרכז הכנסים בדאונטאון של לוס אנג'לס וראיתי את המראות האלה, הייתי מאושרת ביותר
נכנסנו (כל פעם שאני כותבת בלשון רבים, הכוונה היא לדגן ואלי...) למבואה של התערוכה כמו שאפשר לראות בתמונה למטה, והדמות הראשונה שאני רואה צועדת לעברי היא לא אחרת מאשר נתנאלה(: זה היה הזוי למדי אבל גם כיף לראות פנים מוכרות. מקמו את נתנאלה במרכז התמונה למטה ותוכלו לראות את הסיטואציהמהתבוננות במפת התערוכה שהיא תערוכת עבודות יד ויצירה באופן כללי, אפשר לראות באופן ברור שנציגות דוכני הסקראפ תופסת בערך שני שליש מחלל התערוכה. נראה שהגעתי למקום הנכון(:

היתה לי אג'נדה מוגדרת מראש איזה דוכנים אני מבקרת בסדר עדיפות גבוה בגלל פגישות עבודה שונות שקבעתי מראש, אבל מאוד קל להתבדר בגן העדן הסקראפי הזה. הפיתויים רבים, השמות המוכרים צצים מכל מקום וקוראים לי לבקר אצלם. ציפיתי לצפיפות גדולה והמולה והופתעתי לטובה. היה רגוע יחסית, מרווח ונעים להסתובב. כנראה שזה בגלל שהגענו בשעה יחסית מאוחרת
כמעט בכל דוכן אפשר לשבת ולעשות make & take - עבודה קטנה שמכינים בדקות ספורות ומדגימה איך להשתמש בחומרים של חברה מסויימת. אחרי אחד כזה הבנתי שזה ביזבוז זמן עבורי. לא ממש לומדים טכניקה חדשה אלא משתעשעים בחומרים. אמנם זה כיף אבל היו לי דברים יותר חשובים להספיק לעשות.
מאוד אהבתי את עיצוב הדוכן של 7gypsies.
והנה הגורו טים הולץ בפעולה בביתן של RANGER. עברתי שם כמה פעמים ותמיד הבחורצ'יק מוקף בנות מתלהבות שבוהות בו בהערצה. לדעתי אין להן מושג מה הוא מדגים שם. האמת? את זה אפשר לראות גם בסרטון ב-youtube(:
מעבר חטוף בביתן של פרימה, שימו לב לשמלה וזהו, נגמר היום הראשון שהיה קצר והשאיר טעם של עוד הרבה
כשיצאנו בערב נראה היה שהדאונטאון מתעורר לחיים אבל היינו כבר באמת מחוסלים מעייפות והייתי פשוט עוד "חייבת" לעבור ב-target לפני שאני הולכת לישון(:
זהו להפעם - בקרוב עוד...