בשבוע שעבר התארחה כאן בסטודיו פנינה גולד, אומנית יומנים ישראלית שחיה בארה"ב שנים רבות. פנינה העבירה סדנת יומנים חד פעמית, מעשירה ומאלפת. עוד לפני הסדנא, חגית שיזמה את כל העניין, הזמינה אותי להיפגש עם פנינה לערב היכרות קצר בתל-אביב. שתינו לא הכרנו את פנינה קודם לכן, אבל תוך שניות התפתחה שיחה קולחת על יומנים אומנותיים וכל הקשור בהם. השעון היה זה שרמז לנו שצריך ללכת. אחרת כנראה שהיינו ממשיכות לשוחח עד הרגע הזה. דיפדפנו ביומנים של פנינה, ליטפנו, התלהבנו ושמחנו שזו עדיין לא פרידה, כי חגיגת הסדנא עוד לפנינו.
ביום חמישי פנינה התייצבה כאן במסטיקים בשעה מוקדמת והתחילה למלא את השולחן בכל טוב חומרים, צבעים, דיו, חותמות, מפיות שסחבה איתה במיוחד מארה"ב, הכל לכבוד הסדנא. בתחילת הסדנא חגית ואני חילקנו למשתתפות יומנים שהפקנו במיוחד ושבטח ראיתם כבר בפייסבוק (כל התמונות ניתנות להגדלה בלחיצה)
במהלך הסדנא פנינה לימדה טכניקות שונות לעבודה עם החומרים - המוכרים והלא מוכרים.
...רק חגית לא יכולה לעבוד בישיבה. ופנינה עומדת כי היא המדריכה(: תראו איך השולחן עדיין מסודר יחסית.
מעבר לעבודה עם חומרים, בתהליך של יצירת יומן אומנותי יש אלמנט של שיחרור וזרימה. ממש כמו שביומן כתיבה "רגיל" אנחנו יוצקים את הרגשות שלנו לתוך מילים, כאן דרך הביטוי היא בשפת היצירה. כל מה שעובר עלינו בתקופה האחרונה מקבל ביטוי על הדף והוא נשאר שם כדי שנזכור את היום הזה. התוצר הסופי לא צריך להיות "יפה" או "נכון" כי אנחנו לא הולכים להציג אותו בשום מקום. התהליך הוא החלק המשמעותי.
אהבתי את העמוד של פנינה
חדוות היצירה
זו התמונה שאני הכי אוהבת - בלגן!
מכיוון שלא הצלחתי לשבת מההתחלה ועד הסוף בסדנא (כרגיל בסדנאות שמתקיימות כאן) אז לא ממש עקבתי אחרי ההוראות של פנינה, ובכל זאת נהניתי לזרום עם מה שיש וזה העמוד שאיתו יצאתי בסוף הערב. וממש כמו ביומן רגיל, אם אחזור להסתכל בו בעוד שנים, אזכר בדיוק בהרגשה שהיתה לי כשיצרתי אותו ואבין למה העמוד נראה דוקא כך.
לסיום - חגית ואני מבשלות אירוע גדול בנושא יומנים. רצינו לקיים אותו בתחילת אוגוסט, כמו שבהתלהבות רבה פירסמנו בפייסבוק, אבל בכל שיחה שלנו האירוע קיבל עוד נפח והתחיל לצמוח ולגדול, ככה שלא נוכל מבחינת זמנים להספיק להפיק אותו עד אוגוסט. לכן החלטנו לדחות אותו לאחרי החגים. תאמינו לנו - שווה לחכות!
להתראות ביומנים ויצירות,
דפי.
