קטנים וחמודים

ראשית אני רוצה להודות לכן על כל התגובות לבלוג קנדי וגם לפוסט שלפני. לבקשתכן, זה הקישור להדרכה של הדויליס האלה.

מספר עבודות קטנות שהכנתי לאחרונה שהמכנה המשותף שלהן הוא שהן הוכנו לפי הדרכות של שרון רותם, שהתפירה שלה (וגם יצירות אחרות) מעוררת השראה וחשק לתפור ובעיקר לקנות עוד ועוד בדים(:

ראשון הוא הבמבי החמוד הזה שעשוי מלבד ונתפר ביד במפגש יצירתי וכייפי אצל הילה
הרך הנולד עדיין אינו יציב ולכן נעזר בסלסלת הבד שתפרה ענבר כדי לעמוד

כמתנות סופשנה למורים בביה"ס הכנתי עם בני עדי עטיפות בד לפנקסים. ההדרכה כאמור ע"פ שרון. עדי היה אחראי על בחירת הבדים לפי אופי המורה, על חישוב המידות, גיהוץ והוצאת הסיכות מהבד שניה לפני שהן גורמות למחט של מכונת התפירה להישבר. סה"כ הכנו 6 פנקסים, למורים נבחרים. הנה פנקס אחד לדוגמא
וכל הנבחרת
הפנקסים בגודל A6 (חצי מחברת)
עדי כתב בעמוד הראשון של כל פנקס הקדשה למורה והם יימסרו הערב במסיבת הסיום.

לתת לתנינה לשמור על הציפור

במסגרת החלפת בית לציפור, הייתי צריכה להכין בית-ציפור למישהי שאני לא מכירה בכלל. הפרט היחידי שידעתי היה שכינויה הוא "תנינה 10". כדי לדלות מעט פרטים ורמזים באשר לתנינה, פניתי לבלוג שלה (מומלץ! קישור בהמשך). הספיקה לי הצצה בכותרת המקסימה כדי להבין לאיזה סגנון עבודה להתכוונן. והרי הכותרת לפניכם: הלכתי על גוונים של אדום/תכלת ודוגמא שמזכירה נקודות. העבודה בנויה משני חלקים שניתן להפריד ביניהם: בית ובסיס קפיצי. על בסיס של קופסת קרטון (לא קרטון חלב, למרות שזה דומה) בניתי את הבית, בציפוי דפי ספר. הגג מכוסה בדפי תוים כדי שהציפורים יזכרו לשיר. סביב השוליים הדבקתי מסקינגטייפ מדוגם. את הקרטון חוררתי ורקמתי עיגולים אדומים בחוט כותנה וכנ"ל בפתח העגול של הבית. הציפור שמחוץ לבית עומדת על דיבל עץ מצופה חוט כותנה ולבד. הוספתי גם כמה פרחי קרושה שבמרכזם נעוצות סיכות קצרות עם ראש עגול צבעוני (כאלו שמסמנים איתן יעדים על מפה).
את הבסיס הינדס עבורי דגן, שגם הגה את רעיון הקפיץ. הקישוט - עלי. העבודה נארזה ובולדרה ע"י דגן עד לפתח ביתה של התנינה. התכנית היתה להשאיר את החבילה ליד הדלת, אבל הבלדר מגדיל הראש נקש קלות על הדלת ומסר את ההחלפה באופן אישי לידיים מסורות(: אפשר לקרוא עוד על הפגישה העיוורת בבלוג של התנינה.

עבודה אחרת ניתנה זה מכבר במתנה ליעל יניב המוכשרת (אפשר להרעיף עוד המון סופרלטיבים אבל אם ניכנס לזה, לא יהיה לזה סוף) לכבוד יום הולדתה. שרשרת מחרוזי בד בייצור עצמי
ודף לספר שמן, כמיטב המסורת, כי במסורת לא חוסכים.
ולסיום, קולאז' טעימות עם דפים מליינים חדשים של חברות שונות. בקרוב מאוד בחנות!

שנה טובה, עגולה, צבעונית ומתוקה לכוווולם

מאילת ועד היום

תודה על כל התגובות לפוסט הקודם. יהיה לי לעונג לראות עבודות עם מסקינגטייפים מתוצרת בתים שונים!

כשהייתי בת 13 (וזה היה מזמן...) גרתי באילת והיתה לי חברה הכי טובה, איילת, שאהבה מאוד יצירה כמוני. היינו מבלות שעות ביצירה בפימו, צמר ולבד. אפילו עשינו החלפות של יצירות בינינו. אחד הספרים שאני זוכרת מאז הוא ספר יפני עם המון דוגמאות לבובות לבד קטנות ומתוקות. את הספר לא ראיתי מאז ואיכשהו באחת השיחות שלי עם רחלי, הסתבר שיש מצב שיש לה אותו בבית. ואכן, מצאתי אותו אצלה:

הספר מיד עבר לרשותי (לא לדאוג, רק בהשאלה).

בעקבות הספר, נזכרתי גם בחברתי איילת שאיבדתי את הקשר איתה לפני 20 שנה אם לא יותר. מכיוון שבתחילת יולי חל יום הולדתה של איילת (כן כן, התאריך צרוב בזכרון מאז) חיפשתי את מס' הטלפון שלה בבזק והתקשרתי לאחל לה מזל טוב. היתה לה הפתעה ושתינו שמחנו להתעדכן בקורותינו ב-20 שנה האחרונות. החלפנו טלפונים, מיילים ואני מאמינה שנמשיך לשמור על קשר.

כל עיון בספר גרם לי יותר חשק לחזור וליצור בובות שתפרתי ממנו בעבר. לשמחתי, מיטל חגגה יומולדת לא מזמן וזו היתה הזדמנות מצויינת לתפור את הארנבונת המתוקה הזאת שנשלחה אליה בשבוע שעבר.

בתכנון עוד כמה בובות מן העבר שבא לי לתפור...

**שימו לב לסדנה חדשה - מיני אלבום רשת בהדרכת אילנית ביום שישי 30/7. כל הפרטים כאן.

די, נגמרה לי הסבלנות...

את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני מספר ימים, לאחר ששלחתי את ההחלפה למענה. חיכיתי שההחלפה תגיע אל יעדה כדי לפרסם, אבל כבר אין לי סבלנות. אני מקווה שהדואר לא יאכזב כי לפי החישוב שלי כבר היא היתה אמורה להגיע ליעדה מזמן...

לאחרונה השתתפתי בהחלפת מסגרת לתמונה. רציתי להכין מסגרת מצופה בבד ואחרי הפיכת הראש לימין, לשמאל, פנימה והחוצה, נבחר הלבד כחומר לציפוי. לקחתי מסגרת איקאה (שלצערי לא צילמתי טרם הניתוח) וקרעתי אותה. זו לא מסגרת עץ אלא חומר דמוי עור ולכן היה צריך לקרוע את ההדבקה כדי לצפות מחדש. ציפיתי בלבד חום עם מעט מילוי אקרילן כדי לתת למסגרת נפח ורכות. הוספתי רקמה בלבן סביב המסגרת הפנימית והחיצונית. גם פרחי לבד לקישוט הוספתי וככה זה נראה:

וזה יכול להיראות גם ככה
ובעוד שלל אפשרויות שמומחי תורת הקומבינטוריקה ידעו לחשב בקלות.
חדי העין ודאי שמו לב שצבעי הפרחים השתנו וזה הטריק הטכנולוגי של המסגרת (ותודה לבן-זוגי על הרעיון השווה). רקמתי פרחים משתי שכבות של לבד, כל צד בצבע שונה. גם הפרחים עברו השתלת אקרילן קלה כדי לתת להם קצת נפח. כמו שרואים בתמונה:
לכפתורים שבמרכז הפרחים הצמדתי סקוטש שנדבק ללבד החום של המסגרת. ע"י הפרדת הכפתור ניתן להפוך כל פרח ולבחור את צבעו בהתאם לתמונה או מצב הרוח.
המסגרת נשלחה הבוקר ליעדה וכולי תקווה שתמצא חן בעיני מי שתקבל אותה. עכשיו אני צריכה להכין עוד אחת (לפחות) כי נשארתי בלי...