תוך כדי הליכה שממריצה דם לכל חלקי הגוף והמוח, כל אחד מאיתנו עם 2 משקולות חדשות ביד, עלה לי רעיון לעשות מקל גשם. לא היה לי מושג כמובן מהו סוד הרשרוש של מקל הגשם אבל הייתי בטוחה שויקיפדיה תגלה לי. ואכן כך. אני שמחה לחלוק איתכם את מה שגיליתי.אז מה צריך?
גליל קרטון כלשהו. במקרה הזה מדובר על גליל באורך של כחצי מטר. אפשר לעבוד גם עם גליל של נייר ניגוב ידיים.
מסמרים ופטיש
עפרון
שארית קרטון עבה
אורז או חרוזים
דבק
ניירות לקישוט
פיסת צמר
איך מכינים?
מציירים ספירלה לאורך הגליל. מצאתי שהכי קל להחזיק את העפרון במקום ולגלגל את הגליל הלאה ממני. לאורך הקו הספירלי תוקעים מסמרים במרחק של 1-1.5 ס"מ זה מזה.
בסוף מקבלים בתוך הגליל ספירלה של חודי מסמרים. המסמרים מווסתים את קצב נפילת האורז שנכניס פנימה וכך נוצר רעש של גשם בכל פעם שהופכים את המקל.
מציירים שני עיגולים על קרטון עבה, בקוטר הגליל (הכי טוב להעמיד את הגליל ולצייר סביבו) וגוזרים אותם.
מדביקים מכסה קרטון לצד אחד של הגליל
ממלאים באורז ו/או חרוזים. במקרה הזה מילאתי גם וגם
עושים בדיקה: סותמים את הצד הפתוח של הגליל עם כף היד והופכים את מקל הגשם לשמוע אם אנחנו מרוצים מהצליל. אולי צריך להוסיף עוד אורז ואולי יש יותר מדי. שימו לב לתהודה שנוצרת בגליל ויוצרת צליל עשיר.סותמים את הקצה השני של הגליל ע"י הדבקת מכסה הקרטון השני.
בשביל הגימור השתמשתי בפיסות נייר חבילות חום עם דבק טפטים כשכבה ראשונה בכדי לכסות את ראשי המסמרים
מצפים בשכבה שניה עם נייר צבעוני. אפשר גם לקשט בצורה יותר "סקראפית". הפעם בחרתי להמשיך בהדבקת פיסות נייר ממוחזר בגוונים סתוויים, שוב עם דבק טפטים.
והנה מה שיצא. הדבקתי פיסת נייר בהירה יותר בצורה ספירלית ועליה כתבתי משפט מן השיר "גשם גשם בוא". באחד הקצוות כרכתי צמר. דרך אגב זו עבודה מצויינת לעשות עם ילדים.
וקצת תקריבים
וכעת תסלחו לי, היום יום שני ואני יוצאת לסיור השבועי. אבל לפני כן, מה אתם עושים בשבת?
