כשהייתי בת 13 (וזה היה מזמן...) גרתי באילת והיתה לי חברה הכי טובה, איילת, שאהבה מאוד יצירה כמוני. היינו מבלות שעות ביצירה בפימו, צמר ולבד. אפילו עשינו החלפות של יצירות בינינו. אחד הספרים שאני זוכרת מאז הוא ספר יפני עם המון דוגמאות לבובות לבד קטנות ומתוקות. את הספר לא ראיתי מאז ואיכשהו באחת השיחות שלי עם רחלי, הסתבר שיש מצב שיש לה אותו בבית. ואכן, מצאתי אותו אצלה:
הספר מיד עבר לרשותי (לא לדאוג, רק בהשאלה).בעקבות הספר, נזכרתי גם בחברתי איילת שאיבדתי את הקשר איתה לפני 20 שנה אם לא יותר. מכיוון שבתחילת יולי חל יום הולדתה של איילת (כן כן, התאריך צרוב בזכרון מאז) חיפשתי את מס' הטלפון שלה בבזק והתקשרתי לאחל לה מזל טוב. היתה לה הפתעה ושתינו שמחנו להתעדכן בקורותינו ב-20 שנה האחרונות. החלפנו טלפונים, מיילים ואני מאמינה שנמשיך לשמור על קשר.
כל עיון בספר גרם לי יותר חשק לחזור וליצור בובות שתפרתי ממנו בעבר. לשמחתי, מיטל חגגה יומולדת לא מזמן וזו היתה הזדמנות מצויינת לתפור את הארנבונת המתוקה הזאת שנשלחה אליה בשבוע שעבר.
בתכנון עוד כמה בובות מן העבר שבא לי לתפור...**שימו לב לסדנה חדשה - מיני אלבום רשת בהדרכת אילנית ביום שישי 30/7. כל הפרטים כאן.
