חופשה גלילית

הכי כיף לצאת לחופשה (הייתי רוצה להגיד ספונטנית, אבל לא במקרה הזה...) ביום חול. וכך עשינו לפני שבוע. יחד עם זוג חברים טובים נסענו ללילה בצימר בגליל. בדרך עצרנו (הפעם אפשר להגיד שבאופן ספונטני לגמרי) בנצרת. שנים שלא הייתי בשוק של נצרת ובעיר העתיקה והמקום התגלה כחגיגה צבעונית של ריחות, מטעמים, מראות ודמויות. הכל נראה מאוד יומיומי ואותנטי מצד אחד, ומצד שני היתה אוירת חופש חגיגית, תחושה שמרגישים בטיולים בחו"ל

 

 זה רק סוג אחד מתוך שלל סוגי פיסטוק שעמדו במסדר שקים זה לצד זה

 תמונה שאני אוהבת במיוחד, קל לנחש למה...

 אנחנו (מינוס צלמת)

 מסממני החג(:

 מתחשק להעביר יד בכל אחד מהשקים האלה

 באיזה מידה את רוצה את החציל שלך?

תמיד חשוב לשים לב לאותיות הקטנות (להגדיל את התמונה בלחיצה)

 

מי שאל על המים?

 דו-קיום

 

לקראת אחה"צ הגענו לביקתת העץ שלנו (ותודה להדס על ההמלצה המעולה). ביקרנו בבקתה הזו כבר בספטמבר ונשבענו שנחזור שוב. כי היא מושלמת. היא מבודדת, שקטה, נקייה, רגועה, רומנטית, יפהפיה מבפנים וגם כשמסתכלים החוצה מהחלון ובעלי הבית הם אנשים טובים. כל הטוב הזה נמצא בשומקום, 5 דקות מראש פינה, או בשתי מילים - בקתה בחווה (שווה להיכנס ללינק ולקרוא את כל הפרטים, זה נעשה עוד יותר מפתה). מכיוון שזו פעם שניה במקום ואנחנו כבר "יודעים הכל", אפילו לא פגשנו את אסנת ואסף בעלי המקום. פשוט הגענו והתמקמנו. פעם קודמת היינו בבקתה אחת והפעם בחרנו לנסות את השניה (מתוך שתיים) וקשה להגיד מי מביניהן עדיפה. שתיהן מעולות באותה מידה ורואים שהושקעה הרבה מחשבה בכל הפרטים הקטנים שהופכים חופשה למושלמת. לשבת לקרוא ספר מול הנוף הזה בשקט מוחלט, בלי להצטרך לקום במשך שעה ברציפות זה מבחינתי אחד הלוקסוסים הכי גדולים שיש. מומלץ בחום!

ביום טוב רואים את החרמון

 

 

 

 

חגיגת גבינות, נקניקים ולחם. מודה שבמצטבר בילינו זמן לא מבוטל סביב השולחן הזה. לא קל...

 ערמונים מהשוק בנצרת בקלייה על הקמין

בגליל כבר קרררר...

 

 

 נדידת עגורים

בדרך הביתה עוד ביקרנו את הכנרת הדי מלאה ואת אלכסנדר זייד בטבעון ועד הערב כבר שכחנו שהיינו בחופשה(: היה שווה כל רגע!
לסוף ינואר כבר מתוכננת החופשה הבאה, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי...

להתראות בחופשות,
דפי.

אירופה הקלאסית

קיבלתי הזמנה מחברת ילדות קרובה שלי שמתגוררת מזה שנתיים בוינה, לבוא לביקור. כמובן שאני לא יכולה לסרב להצעה מפתה שכזאת. הערתי את בגדי החורף שלי משנתם, ארזתי מזוודה ושמתי פעמיי לוינה הקרירה.

מטרת הטיול מצידי היתה ביקור משפחתי. מכיוון שהחברה שלי מטופלת בבעל ותינוק קטן, ידעתי שנבלה הרבה יחד, בשיגרת היומיום שלהם ופחות באתרים התיירותיים הקלאסיים וזה היה בסדר גמור מבחינתי. בסופו של דבר הספקתי להנות מכל העולמות - גם מבילוי משפחתי נעים ואירוח כיד המלך וגם הצלחתי להרגיש כתיירת מן השורה. אז קדימה, יוצאים לדרך עם התמונות (כל התמונות ניתנות להגדלה ע"י לחיצה):


השבוע חגגו האוסטרים את יום העצמאות שלהם. מסתבר שהאוסטרים סופרים את עצמאותם רק משנת 1955, מאז שחרורם משלטון בעלות הברית. לרגל הארוע התארגנה תערוכה צבאית מפוארת בכיכר המרכזית

השראה...



ה-חנות שהכי אהבתי, היתה חנות התיקים והאקססוריז של המותגהשוויצרי Freitag שמשמעותו יום שישי בעברית. בחנות מוכרים תיקים שבגילגולם הקודם בילו על הכביש (כך כתוב באתר החברה). התיקים עשויים מחומרים ממוחזרים כמו צמיגים, חגורות בטיחות, כיסויי משאיות וכו'. מוצר הדגל של החברה הם תיקי שליח מגניבים ביותר (messenger bags).
מכיוון שנעשה שימוש בחומרי גלם ממוחזרים, כל תיק שונה מחבריו, למרות הגיזרה הזהה. בחנות כל תיק מאוחסן במגירת קרטון נפרדת, שעליה מופיעה ת"ז של התיק - שם הדגם ותמונה קטנה. התיקים לא זולים במיוחד, מעל 600 ש"ח לתיק.
אחרי שביקרתי בחנות ראיתי עשרות אנשים ברחוב עם התיקים האלה. כנראה שזה להיט, ובצדק!
דרושה עזרת הציבור בחיפוש אחר בז מחמד שעף לאיבוד...
איך הוא עושה את זה?
חנות נוספת ששבתה את ליבי היתה חנות הבדים Komolka שנמצאת ברחוב הקניות של וינה mariahilfer strasse. הרחוב עמוס בכל טוב ממיטב החנויות והרשתות. חלקן מוכרות לנו וחלקן לא. ספרתי שלושה סניפי H&M ברחוב.
...נחזור לחנות הבדים. החנות משתרעת על פני 3 קומות רחבות ידיים, כאשר הקומה העליונה היא טרקלין מאוכלס בכיסאות ושולחנות לבחירת גזרות. בקומה האמצעית אפשר למצוא מאות או אולי אלפי גלילי בדים ועזרי תפירה. הבדים - יקרים יחסית.
ובקומה התחתונה - מציאון שווה של שאריות ובדים מוזלים. כמובן שחלקם חזרו איתי הביתה(:

ונקנח בפארק ה-PRATER, הריאה הירוקה של וינה. פארק רחב ידיים מלא אצנים, רוכבי אופניים, מטיילים, לונה-פארק ועוד. איכשהו הצלחתי לצלם תמונה סתווית ללא אנשים ברקע
והנה ההוכחה לזה שגם אני הייתי שם, ובזרועותי איתי התינוק המתוקקקקקק!
להתראות בנסיעות,
דפי.

מסטיקים

זהו... אפשר להגיד שחזרתי לגמרי מהחופשה. בילינו שבועיים באירופה, התאווררנו, נשמנו את הירוק ואת הטמפרטורות הקרירות. היתה חופשה עם הרבה מנוחה. קצת תמונות אוירה...

החסידות בכל מקום
כפר קטן בדרך היין של חבל אלזס במזרח צרפת. אדניות הגרניום כל כך מלאות ושופעות. ככה זה כשכל יומיים בערך יורד גשם. ואם יום אחד חלילה לא טיפטף, מייד התושבים משקים את האדניות.

בביקור באופנבורג בגרמניה, שהיא בעצם "בירת הבורדה", שם יושבים המשרדים של הוברט בורדה שמוציא בין היתר את מגזין התפירה המפורסם, נתקלתי באחת החנויות במכונה המופלאה הזאת. כמובן שמייד קניתי
סופסוף מצאתי מכונת מסטיקים "אמיתית", לא מפלסטיק. גוף המכונה ממתכת והאקווריום מזכוכית והשוס - יש מקום להכניס מטבע וצריך לסובב את המפתח, להיות לרגע במתח ואז מתגלגל לו המסטיק החוצה. אנחת רווחה...(: כמובן שעשיתי לה בוק קטן
והנה היא מתוודעת לחבריה החדשים בארץ
אפרופו מסטיקים, הבוקר מצלצל הטלפון ומצידו האחר של הקו קול גברי: "הלו, זה ממתקים?"
-"לא ממתקים - מסטיקים"
-"כן, מסטיקים. יש לכם אבקת מסטיקים?"
ברגע זה אני בטוחה שמישהו עובד עלי.
-"אין לנו אבקת מסטיקים"
-"אני מתכוון לאבקת ZING"
-"אבקת ZING דוקא יש לנו אבל זה ממש לא למסטיקים"
-"אני יודע, אני צריך להוסיף את זה לבצק סוכר"
טוב, ברגע זה הבנתי שחל בילבול ואחרי הסבר לא קצר, הבחור הבין שלא רצוי לערבב אבקת אמבוסינג ZING בבצק סוכר. נמנעה הרעלה.

בכלל, כשמתקשר בחור לחנות, זה בד"כ סוג של טעות, אלא אם כן הוא רוצה להפתיע את אישתו(:
בחור אחר שהתקשר פעם שאל: "הלו? זה מיסטיקה?"
ואחרון להפעם-
-"הלו שלום, אני מעוניין לקנות מסטיקים"
-"אנחנו לא מוכרים מסטיקים זאת חנות יצירה"
-"אבל באתר מופיע שאתם מוכרים ממתקים"
-"איפה באתר ראית ממתקים למכירה?"
-"ראיתי. אתם מוכרים מסטיקים בצנצנות. קומפלט."
לך תתווכח(:

וכדי שלא תחשבו שאני לא יוצרת כלום. למרות שזה כמעט נכון, כי אני יוצרת אבל מעט מידי, הפוסט הבא יוקדש כולו ליצירה.
אז... להתראות ביצירות,
דפי.

************

ברגע האחרון -
נפתח מועד נוסף לסדנת כרטיסים של רחלי לראש השנה, יום ד' 7.9 ב-20:00
ועדיין יש מקום לסדנת קנבס מיקס מדיה ביום חמישי הבא, 1.9.

אומנות בחיפה

הפעם פוסט אומנותי קצת שונה מבד"כ...
לפני זמן מה הצטרפתי לסיור לימודי של אביב בתי, המשתתפת במגמת אומנות של ביה"ס. קיבלנו מביה"ס אישור להורים, כזה שצריכים לחתום עליו ולהחזיר למורה. קראתי לאן הם נוסעים ומה הם יעשו והתלהבתי. כשראיתי שהסיור מתוכנן ליום שלישי בו החנות סגורה, היה לי ברור שאני מצטרפת.

התייצבנו בבוקר בביה"ס ונסענו באוטובוס לחיפה. כבר בשלב הנסיעה התחלתי להנות מהדרך היפה, השדות הירוקים והים. נסיעה לחיפה תמיד מרגשת אותי כי למדנו וגרנו שם 10 שנים ובעיקר כי הילדים שלנו נולדו שם. תחנה ראשונה היתה בסטודיו נמלה הממוקם ליד נמל חיפה בעיר התחתית.
מסתבר שהעיר התחתית - אזור לא משהו, בעל קסם אבוד, לאט לאט משתפץ והופך להיות איזור האומנות והגלריות של חיפה. שחר סיון, בעל הסטודיו, קיבל את פנינו בשמחה ואירח אותנו בלבביות. הסטודיו ממוקם בבית אבן ערבי ישן בעל תקרה גבוהה וחלל מרכזי גדול. לא הצלחתי להירגע מהקסם של הסטודיו מעורר ההשראה עד סוף הביקור. המקום, מן הסתם, מלא בעבודות המעניינות של שחר. בין העבודות ציורים, רישומים, פסלים מעץ ופוטרטים חרותים על עץ כשהפנים נראים מושחתים משהו:
שחר הסביר לחבר'ה על העבודה האומנותית שלו כצייר ופסל, על הסטודיו, וגם נתן להם תרגילים מעניינים בציור. הילדים הקשיבו בעניין רב ושיתפו פעולה. ממש תענוג. שחר בתמונה על כיסא משמאל. מומלץ להקליק על התמונות ולהתרשם מכל הפרטים הקטנים המקסימים.
תרגיל בציור
הדובי הזה הוא שלי(:
וגם זה סוג של תרגיל...
בזמן שהילדים היו עסוקים בציור, היה לי זמן לשוטט ברחבי הסטודיו, להנות ולצלם. בדלי עפרון וסיגריות:
הסטודיו בנוי כמקום שגם אפשר לגור בו. למשל יש בו מטבח מאובזר
מיטה (מזרון) ולידו האח בוערת
מוזיקה של פעם
אחחח... איזה כיף...
כאן שחר מסביר על הפסלים שלו
ומדגים איך מפסלים ברוך(:
היה קשה, אבל נפרדנו משחר כדי להספיק לבקר גם במוזיאון חיפה לאומנות בשכונת הדר. מלבד ביקור במוזיאון שהיה די משעמם לטעמי, עשינו במקום סדנת תחריט. הפעם לא ויתרתי על ההשתתפות(: חרטנו על לוח פרספקס בעזרת בורג ציור כלשהו. כאן הלוח שלי מונח על נייר שחור כדי לראות את הציור בצילום
צובעים את הלוח בצבע שחור, כך שהוא נכנס טוב טוב לחריצים ומנגבים היטב. נשאר צבע רק בתוך החריצים
הלוח מונח על נייר רטוב ושניהם נכנסים לתוך המכבש שנוסע הלוך וחזור
והופ - מתקבל הדפס על הנייר הרטוב
את הדרך חזרה ביליתי בשינה רופפת באוטובוס תוך כדי שהילדים מאחור צוהלים בשירי דרך, חלקם קלאסיים וחלקם שלא שמעתי מעולם. אכן, סיור לימודי.
ואחרי שקיבלתי על הראש (שוב),
להתראות ביצירות,
דפי.
(: